מאמרים אחרונים

רשימת הנושאים של אורח בכפר- מוסיקה

אום כלתום, נאצר, אקורדיאון, גיטארה חשמלית, פסנתר

תראו משהו בקישור הראשון כאן למטה- אולם קונצרטים במצרים, שנות ה 60. הקהל יושב ורק השורה הראשונה וחלק מהשורה השניה פנויות.

קריינית מזמינה את נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר להיכנס. נאצר ופמלייתו נכנסים בזריזות ומתיישבים, (נאצר יושב בקדמת המושב של הכורסה, מורים לפלדנקרייז ואלכסנדר לא היו מתים על זה…). האיש שמתיישב לימינו באיחור ומצית סיגריה נראה לי כמו עבד אל חכים עאמר, סגנו של נאצר והאיש מספר 2 במצרים עד למלחמת ששת הימים, אבל אני לא חותם על זה.

ואז מזמינה הקריינית את "כוכב המזרח"- אום כלתום. השיר הוא אמל חייאתי  ("תקוות חיי"), למלים של המשורר אחמד שפיק כאמל והמלחין מחמד עבד אלוהב, שעוד נדבר בהם כאן בהמשך.

מי שמכיר יודע  שנשמע יצירה ארוכה, בערך כשעה, וגם שעכשיו תתחיל הקדמה מוסיקאלית של כמה דקות, שהיא פתיחה לשיר וחלק מהיצירה, וכוללת נושאים מוסיקאלים ופיתוח שלהם כפרטיטורה כתובה לתזמורת. משהו שמזכיר מבנה קלאסי של "פתיחה" ו"אוברטורה" לא פחות מאת ה"תקסים" שבמוזיקה המזרחית, שהוא לרוב חפשי יותר ומכיל מרכיבים קבועים ואילתור.

עכשיו שימו לב לפתיחה עצמה:

בקדמת התזמורת, לצד כלים "קלאסיים" שהתרגלנו לשמוע במוזיקה ערבית (למשל כינורות, אבל שימו לב גם לצ'לים ולקונטרבאס), וכלים ערביים אותנטיים (עוד, קאנון, חליל "נאיי") הצטרפו הפעם אקורדיאון, והכלי הסולן- גיטארה חשמלית!

הנה השיר

http://youtu.be/iOE-ugduk30

יפה, לא?

אז הנה משהו על כלים מערביים במוסיקה של אם כלתום ובמוסיקה ערבית בכלל-

באמצע המאה ה 20 כבר היה ברור שבמצרים קם "דור זהב" למוסיקה הערבית, מלחינים ומבצעים שפיתחו סגנון חדש ובו שילוב אלמנטים ערביים ומערביים שונים, מהלך שהחל אולי כבר מאז הקמת האופרה וביצוע "אאידה" מאת ורדי עם פתיחת תעלת סואץ במאה ה 19, ומאז הלך והשתכלל.

אבל עדיין יש הבדל בין כינור לבין גיטארה חשמלית-

בעוד שבצוואר של הכינור אין סריגים, ולכן אפשר להפיק ממנו כל צליל על הסקאלה שבין הצליל הנמוך ביותר לגבוה ביותר שהוא מסוגל, אצל הגיטארה יש סריגים המחלקים את הצלילים לחצאי טונים. אפשר לנגן דו, דו דיאז, רה וכן הלאה, אבל לא "דו ורבע".

המוסיקה המזרחית מחולקת באופן בסיסי לרבעי טונים, והסולמות השונים בה נקראים "מקאמאת".

ונחזור למצרים שבאמצע המאה ה 20-

בדור הזהב מסתמנים שני זמרים כפיגורות על: אם כלתום ועבד אלוהב, שהיה כידוע גם מלחין דגול.

אולי באופן טבעי נוצרת תחרות קשה המחלקת את עולם התרבות המצרי לשני מחנות. ואז, בשנת 1958, קורה הדבר המיוחד, המראה על חשיבותה של המוסיקה מצרים דאז- נאצר, בתיווך עוזריו, יוצר "סולחה בין שניהם , ומכאן מתחילה תקופה של מספר שנים בהן נוצרות חלק מהיצירות הידועות ביותר במוסיקה הערבית.

המוכרת ביותר לקהל בישראל היא אינת עומרי (אתה הזמן/ החיים שלי), שגם הוא פרי שיתוף פעולה בין אחמד שפיק כאמל ועבד אלוהב (מתנצל מראש אם יקפצו כאן או בהמשך פרסומות, לא אני שמתי אותן שם…).

http://youtu.be/4_jv7uD7C0g

שימו לב שהסולו הידוע כל כך שבפתיחה מבוצע ע"י גיטארה חשמלית!

עבד אלוהב, בחדשנותו, ובנטייתו לשלב סגנונות שונים וציטוטים שונים, עשה צעד גדול והכניס ליצירותיו כלים מערביים, בעלי צליל ואופי שונה. את עניין רבעי הטונים פתר בכך שנתן להם לנגן תפקידים בסולמות- מקאמאת שאינם כוללים רבעי טונים, וישנם כאלה.

החוש המלודי של עבד אלוהב הוא נפלא, ותוכלו לשמוע את זה גם בתפקיד הגיטארה החשמלית שבשיר הבא: האדי הי ליילתי (אלה הלילות שלי), למלים של ג'ורג' ג'רדאף.

http://youtu.be/1Sn-dcPjFs4

השיר הכתוב סנוי על בסיס שירה ערבית קלאסית, כמו שירים רבים נוספים של אום כלתום, ותתפלאו שתוכלו למצוא מוטיבים דומים גם אצל יהודה הלוי, אבן גבירול ובעקבותיהם ביאליק, אבל זה כבר נושא לפוסטים אחרים.

את עניין התרגום לעברית עלינו לפתור בקרוב. אולי נשכנע את אסף מהוצאת מינרווה?…

ולסיום עוד שיר קלאסי, שמתבקש להעמיק בו, ושאום כלתום מגיעה בו לאחת מפסגות הביצוע, בין השאר גילום התפקידים השונים של הדוברים הכתובים בו- השיר הוא אראק עסי דמע ובתרגום לעברית תראו כמה זה קרוב: "אני רואה אותך עוצר דמעה", ואם נהיה מליציים אז אפשר לומר בזמן הווה "אראך עוצר דמעה".

מלים : אבו פיראס אלחמדאני.

לשיר לחן קודם, נדמה לי שמאת המלחין החשוב עבד אלחמולי, שגם אותו ביצעה אוםכלתום, אבל הגירסה שכאן היא ללחן מאוחר יותר, מאת מלחין גדול נוסף שעבד עמה, והיה מתחרהו הגדול של עבד אלוהב- הלא הוא ריאד סנבאטי.

למי שיצלול אל תוך "אני רואה אותך עוצר דמעה" צפויה חוויה, אבל בכל מקרה לעניין הפוסט שלנו- שימו לב לכלי הסולן שבפתיחה!

ככה דור הזהב של המוסיקה הערבית במצרים- כיבדו את המסורת שלהם ופיתחו אותה, הביטו למוסיקה המערבית בעיניים וגם לקחו ממנה ללא היסוס, ויצרו דבר חדש ומשכנע, ובו שילוב שכמוהו נדיר למצוא מאז.

http://youtu.be/AaEaj9YGVkw

 

 

תגובה למאמר

כתיבת תגובה למאמר

380
מילים

עיצוב: מיכאל גולןבנייה: תום רושקו